Make your own free website on Tripod.com
מרכז המשקיעים

התשובות לכל השאלות בנושאי כספים

בורסה בארץ בורסות בחו"ל אתרים ישראלים מומלצים אתרים זרים מומלצים כיתת לימוד דוא"ל

סטיית תקן גלומה

 

מה זה סטיית תקן ?

אנחנו משתמשים כל הזמן במונח "סטיית-תקן", אבל מה זה בכלל סטיית-תקן ומאיפה היא נפלה עלינו ?
ניקח דוגמה פשוטה.
לפנינו ציוניו של יובל במבחנים במולדת ובחשבון :
חשבון : 8 , 8 , 8 , 8 , 8 מולדת : 5 , 9 , 7 , 10 , 9
חישוב פשוט יראה שבשני המקצועות הממוצע של יובל הוא 8 !
אבל אם בחשבון המספר 8 ללא ספק מבטא את תוצאותיו, הרי שבמולדת יש "פיזור" די גדול של התוצאות, והמספר 8 הוא רק הממוצע.
במבחנים בחשבון, המרחק בין כל ציון לבין הממוצע הוא 0 . אנו אומרים ש"פיזור" הציונים (מסביב לממוצע) הוא אפס, ומיד גם נגיד שסטיית התקן היא אפס.
במולדת, המרחק בין כל ציון לבין הממוצע 8 הוא שונה : לפעמים המרחק הוא 3 , לפעמים הוא 1 , וכו´ . (הכוונה למרחק החיובי , בערכו המוחלט). יש כאן "פיזור" די גדול. באופן ממוצע, המרחק בין הציונים במולדת לבין הממוצע 8 , הוא בוודאי לא אפס (מי שייחשב יראה שהמרחק הממוצע הזה הוא 1.6 ).
סטיית התקן מבטאת את הפיזור של הנתונים סביב הממוצע. ככל שהיא גדולה יותר – כך הפיזור (והמרחק בין ערכים רחוקים לממוצע) הוא גדול יותר.

אגב, בהגדרתה המדויקת, סטיית התקן היא השורש של ממוצע ריבועי הסטיות מהממוצע. כלומר, בפועל מחשבים את הריבוע של כל "מרחק" מהממוצע. הסיבה שמעלים בריבוע (ולא לוקחים את הערך המוחלט של כל מרחק) היא, שהפונקציה הנגזרת של ערך מוחלט איננה רציפה, מה שגורם לבעיות מתמטיות חמורות – אבל הבטחתי לא להיכנס כאן למתמטיקה, אז בואו נמשיך הלאה…

מה לזה ולאופציות מעו"ף ?

דבר ראשון נתייחס בקצרה לסטיית תקן קצת פחות מוכרת – סטיית התקן של נכס הבסיס (מדד המעו"ף במקרה שלנו). זהירות ! עכשיו לא מדובר על סטיית התקן הגלומה באופציות – שאנו רואים במחשב ליד כל אופציה… אלא בסטיית-התקן הראשית של המדד עצמו , וחשוב להתחיל ולהבין דווקא אותה.
סטיית התקן של המדד מתייחסת לאחוז השינוי שלו מידי יום. אם למשל המדד גדל ביום מסוים ב 1 אחוז , ויום אחר-כך קטן ב 2 אחוז, ואחר-כך עלה ב 5 אחוז , המספרים שלנו הם : 1 , 2 , 5 (שוב – הערך החיובי, לא משנה פלוס או מינוס). לגבי המספרים האלה מחשבים ממוצע וסטיית-תקן.
דוגמה : מדד המעו"ף עלה במשך ארבעה ימים רצופים, כל יום גדל בדיוק באחוז אחד. נסו לענות בלי להסתכל על התשובה : מהי סטיית התקן בימים אלה ?
(התשובה היא אפס, כי המספרים הם : 1 , 1 , 1 , 1 . הממוצע הוא 1 , אבל הפיזור הוא 0 ).

הערה קטנה : סטיית התקן של המדד, שאנו רואים בעיתון או במחשב, היא שנתית . אם רוצים לדעת את הסטייה היומית יש לחלק אותה בשורש 250 (מספר ימי העסקים הממוצע בשנה).

טוב, מה זה מעניין אותנו ?
נניח שקנינו אופציה (קול או פוט – לא משנה). פתאום יוצא ג´יני (סוג של שד) מספל הקפה שלנו ואומר לנו שיש לנו בדיוק בקשה אחת : האם אנו רוצים שביום הפקיעה, המדד יזוז בסטייה גדולה מאוד (יחסית להיום) או בסטייה קטנה (ישאר דומה להיום) ?
שימו לב – זהו ג´יני קטן ומתחיל – הוא לא יכול להגשים את רצוננו לכיוון שאנו רוצים (מדד עולה או יורד) – אלא רק לגודל הסטייה שאנו רוצים !
מה תעדיפו לבקש, או שזה בכלל לא משנה ?
התשובה היא שנבקש ממנו סטייה
גדולה בכל מקרה. בואו ונבין למה.
נניח שקנינו אופצית קול באלף ש"ח. אם המדד בפקיעה ירד – נפסיד בכל מקרה רק אלף ש"ח. ההפסד שלנו חסום וקבוע (ולא משנה אם הסטייה שמאלה גדולה או קטנה). אבל אם יתמזל מזלנו והמדד יגדל, ככל שהסטייה גדולה יותר ימינה – כך נרוויח מאופצית קול סכומים יותר ויותר גדולים , בוודאי גדולים מאלף ש"ח !
במילים אחרות – אם בתחילת כל חודש נקנה קול, ובמשך שישה חודשים המדד יגדל ובשישה הוא יקטן (והג´יני מבטיח סטיות גדולות מאוד!), בששת החודשים שהמדד ירד נפסיד כל פעם אלף ש"ח, אבל בששת החודשים שהמדד עולה נרוויח סכומים הרבה יותר גדולים מאלף. בסוף השנה נהיה בפלוס גדול של כסף (בשפה מתמטית תוחלת הרווח שלנו, כאשר הסטיות גדולות, היא חיובית).
כמובן שאם קנינו פוט – אותה המסקנה.
אבל נניח שדווקא ברצוננו לכתוב (או למכור) אופציות – מה נבקש עכשו מהג´יני שלנו ?
ברור שעכשו נעדיף סטיות
קטנות במדד – השיקול שלמעלה מתהפך…

ה"סטייה" הזו שאנו מזכירים כל הזמן – זוהי סטיית התקן בכבודה ובעצמה !
ולכן לסיכום, ככל שסטיית התקן (של מדד המעו"ף) גדולה יותר בתקופה מסוימת – כך משתלם יותר לקנות אופציות, וככל שהיא קטנה יותר – כך עדיף למכור (כמובן שיש כאן הרבה "אבלים" ומספר הסתייגויות שצריך למהר ולהוסיף, אבל במסגרת הסקירה הבסיסית הזו נסתפק בכלל האצבע הנ"ל – שהרי כרגע המטרה היא רק להבין את משמעות סטיית התקן).

רק נספר כקוריוז, שבשנת 1993 , כאשר המסחר באופציות מעו"ף בארץ רק התחיל, היתה תקופה שבה סטיית התקן (השנתית) של ת"א 25 היתה בערך 2-3 אחוז. כמובן שכותבי האופציות "חגגו" על חשבון המצטרפים חסרי הנסיון, ועשו שם קופות ענקיות. לצורך ההשוואה, סטיית התקן ברוב ימי החודש האחרון עמדה על בערך 26 אחוזים …

אבל עכשיו צריך לשאול : מהי אם-כן סטיית התקן הגלומה , הרשומה ליד כל אופציה ? למה שם זה בדיוק ההפך ( כאשר היא גבוהה, דווקא עדיף למכור) ? איך מגיעים אליה ואיך משתמשים בה ?

 

בלק ושולס

נזכיר כאן היום שני חבר´ה נחמדים, ששמם בלאק ושולס. בשנת 1973 ניסו fischer black וחברו myron scholes לחקור את שוק המחירים באופציות, ולהראות שיש סדר ב"בלאגן". לטענתם המחירים לא נקבעים באופן סתמי ואקראי, אלא יש להם קצב וחוקיות מסוימים. הם עמלו ופיתחו מודל ותיאוריה שלמה, שגולת הכותרת שלה היתה נוסחה הקרויה (באופן מפתיע…) נוסחת "בלאק אנד שולס" (מעתה נכנה אותה : b & s ). נוסחת b & s , שאגב זיכתה אותם בפרס נובל, קשורה לכל סוגי האופציות (כולל "כתבי אופציות" – מי שמכיר), אבל אנחנו כרגע נתרכז רק בשוק המעו"ף בלבד. הנוסחה מתיימרת לתת בכל רגע ורגע את השווי (המחיר) של כל אופציה. במילים אחרות – מה "צריך" להיות המחיר הנכון של כל אופציה, אם מתקיימת שורה של הנחות בסיס מסוימות (שמיד נזכיר אותן).

כדי לקבל את המחיר הזה, הנקרא בפי השחקנים "המחיר התיאורטי", יש להציב בנוסחה מספר נתונים : מהו כרגע ערכו של המדד, איזו אופציה זו (למשל קול 400) , הזמן הנותר לפקיעה, הריבית במשק וסטיית התקן של המדד (הזכורה לטוב מהסקירה הקודמת). נזכיר גם שיש נוסחה נפרדת לאופצית רכש (
call) ולאופצית מכר (put) .

כאן צריך לעצור רגע ולשאול : למה הכוונה "המחיר הנכון של האופציה בכל רגע" ? למה בכלל שהמחירים לא ייקבעו באופן מקרי וסתמי, ובלתי ניתן לחיזוי ?
בוא וניקח דוגמה פשוטה של תינוק שנולד זה עתה. אנו יודעים את "נתוני הפתיחה" שלו : גובהו בזמן הלידה, גובה ההורים, הגובה הממוצע של האוכלוסיה במדינה זו ועוד. באמצעות נתונים אלו יוכל כל רופא מתחיל לקבוע, בעזרת טבלאות פשוטות, מה הגובה "הצפוי" של ילד זה לכשיהיה בגיל 6 . ברור שיתכן שתהיינה הפתעות, אבל יש איזשהוא קצב והתפתחות צפויים לגובה של ילדים במשך השנים (בהסתמך על הנתונים ההתחלתיים שלהם), ולכן גם קיים גובה נורמלי צפוי לילד זה בגיל 6 . רוב הילדים עם נתונים אלו יגיעו לגובה זה. ילד אחר, שנתוני הפתיחה שלו שונים, יקבל "גובה צפוי" שונה לגיל 6 .

טענתם של בלאק ושולס היתה שגם למחירים של האופציות (להבדיל) יש קצב התפתחות צפוי במשך הזמן, ולכן יש להם גם ערך "צפוי" בכל רגע ורגע (על סמך הנתונים ההתחלתיים כמו המדד, הזמן לפקיעה וכו´). ובאמת, ההתפלגות של המחירים עליה הסתמכו שני חברינו קרויה במתמטיקה "התפלגות נורמלית" , או למען הדיוק "לוג-נורמלית" (
log-normal distribution) .

חשוב רק להעיר כאן בקצרה שצריך להיזהר בהשוואה "אחד לאחד" בין מחירי אופציות לבין התפתחות הגובה של ילדים (הגובה של ילד הוא דטרמניסטי ואיננו עניין של "שוק" , ועוד) – ואני מביא אותה רק כדי להמחיש שיש ערכים "צפויים" בהתפתחות של הרבה גדלים בחיינו.

נחזור לנוסחת
b & s . אז מה - כל כך פשוט ? בכל רגע אני יודע מה מחיר האופציה שלי ?
לא ממש…
מי שיתבונן במסך המחשב במהלך היום, יגלה במהרה שהמחירים בהן נסחרת כל אופציה, אינם בדיוק "המחיר התיאורטי" לפי נוסחת
b & s (המחיר הזה בדרך כלל מופיע גם הוא במחשב). לעיתים יש הבדלים של עשרות שקלים, אך בכלל לא נדיר גם למצוא הפרשים של מעל מאה שקלים ביניהם. איך זה קורה ?

יש לכך שתי סיבות. ראשית, מחיר העסקאות לא נקבע על-ידי מחשב, אלא על-ידי מוכר וקונה, שיש להם הציפיות והכוונות שלהם. לעיתים דווקא בגלל שהמחיר התיאורטי שווה לערך מסוים, יופיעו היצעים בערכים גבוהים יותר וההיפך (מיד נרחיב קצת בנושא זה). כל מי שעסק פעם בקניית רכב משומש יודע, שיש מחירון בו כתוב "מחיר השוק" של הרכב (בהסתמך על הנתונים שלו). האם תמיד העסקאות נסגרות במחיר זה, או במחיר שמאוד קרוב לו ? בוודאי שלא.

שנית, יש לזכור, שכמו בכל מודל כלכלי, גם נוסחה זו תקפה בתנאי שבשוק מתקיימת שורה של הנחות בסיס, שנוסחו במפורש על-ידי בלאק ושולס (למשל שקיים מסחר רציף באופציות, שהשינוי במחיר בפרק זמן
Δ קטן מגבול מסוים, שסטיית התקן של המדד קבועה, אין דיבידנדים ועוד ועוד…). אם חלק מההנחות אינן מתקיימות או שאינן מתקיימות בשלב מסוים, הנוסחה מאבדת מתקפותה.

במשך שנים ניסו כלכלנים רבים לפתח מודלים נוספים, שינבאו את מחיר האופציה, אם הנחות הבסיס של בלאק ושולס אינן מתקיימות במלואן. חלק מהמודלים שנכתבו הם פיתוח של מודל
b & s לכיוון מסוים, וחלק הם מודלים חדשים לגמרי. מספר מודלים כאלה נמצאים בשימוש גם היום, ולמרות שהם פחות מוכרים – יש להם שימוש חשוב מאוד בתנאי שוק מסוימים. מכל מקום, נוסחת
b & s נחשבת עד היום בכל העולם לנוסחה המובילה מבין כל אלו שפותחו, וניתן לראות שברוב הזמן היא מהווה מעין "סמן ימני" למחירים כולם, למרות שכאמור לא תמיד יש זהות ביניהם.

דיברנו ודיברנו, אבל איפה הנוסחה ? טוב, במסגרת הסקירה הזו לא נביא ולא נטפל בנוסחה עצמה. ראשית כי היא רק אמצעי לנושא המרכזי (סטיית תקן גלומה), ושנית כי חלק מהסימנים והפעולות שמופיעים בה לא יהיו ברורים גם למי שלמד מתמטיקה ברמת 5 יחידות. בכל זאת, לטובת מי שיש לו בסיס או לסקרנים שבינינו, אני מצרף כאן "לינק" לנוסחה עצמה : נוסחתבש
טוב, נכנסתי למחשב ואני רואה שהמחיר בה נסחרת אופציה מסוימת ברגע זה הוא 900 ש"ח. "המחיר התיאורטי" לפי נוסחת
b & s הוא לעומת-זאת 1000 ש"ח. מה עושים ? שימו לב שאופציה זו מוצעת כעת במחיר נמוך יותר מהמחיר "המתבקש" לפי b & s . נראה שממש כדאי לרוץ ולקנות אותה במחיר טוב זה, נכון ? מצד אחד –כן, מצד שני – לא…

מצד אחד –כן, כי יש כאן הזדמנות לקנות אופציה במחיר נמוך מ"מחיר השוק" שלה. נכון שהמדד עלול לפנות לכיוון ההפוך ממה שרציתי, נכון שהזמן עלול לשחוק את מחיר האופציה, ונכון ונכון… אבל כל אותן בעיות היו קורות גם לו הייתי קונה אותה במחיר 1000 ש"ח, ועכשיו יש לי "פור" של 100 ש"ח ! ואילו אם המדד ילך לטובתי, עשיתי עסקה טובה.

אז למה לא בעצם ? בוא נחזור לדוגמת המכונית והמחירון. הגעתם לקנות רכב משומש שה"מחירון" שלו 10,000 ש"ח, ואילו המוכר מציע לכם אותו עוד לפני ההתמקחות ב 9,000 ש"ח. אתם מוציאים את הארנק וקונים מייד ? אני מניח שאתם תקחו רגע נשימה עמוקה, ותשאלו את עצמכם למה בעצם הוא לא ביקש את מחיר המחירון המלא. אולי הוא מניח שמחיר הרכב הולך לרדת בגלל סיבה כלשהיא, שאינכם יודעים ברגע זה ?
גם בשוק האופציות (להבדיל) מחיר נמוך יותר מ"מחיר השוק" דורש בדיקה טובה, ובניגוד לשוק הרכב – באופציות העסק הרבה יותר מורכב ועמוק. המחיר יכול להצביע על הרבה סיבות, למשל, שהשחקנים מניחים שהמדד הולך לכיוון ההפוך מזה של האופציה.

איך משתמשים בסטיית התקן הגלומה

 הגיע הזמן לעסוק בנושא שלשמו התכנסנו כאן –סטיית התקן הגלומה.
וכדי להבין אותו ניקח קודם כהרגלנו דוגמה פשוטה ואז נעבור לדוגמה אמיתית.
סטודנט ניגש לארבע בחינות וקיבל את הציונים הבאים :
6 , 8 , 10 , 10
אם נחשב את הממוצע שלו נקבל 8.5 (34 לחלק ל 4).
נניח שהסטודנט חייב ממוצע של 9 כדי להמשיך בלימודיו. בוא ונשאל עתה שאלה "הפוכה" : כמה הוא היה צריך לקבל במבחן הראשון (הימני)
במקום 6 , כדי שהממוצע שלו יהיה באמת 9 ?
ברור שציון גבוה יותר, כדי שהממוצע יעלה, אבל כמה בדיוק ?
אפשר לנחש, או להתחיל להציב מספרים, ולגלות שהתשובה היא 8 . מי שאוהב טכניקות מתמטיות, בוודאי ירשום
x במקום הציון 6 , ויבנה משוואה, שהפתרון שלה יהיה x = 8 .
מכל מקום, שימו לב שענינו כאן על שאלה "הפוכה" (ברוורס…) : איזה מספר היינו צריכים להציב במקום אחד הנתונים, כדי שהתשובה תהיה כך וכך…התהליך הזה הוא פשוט, אבל חשוב להבנת עניין סטיית התקן הגלומה.

נחזור לנוסחת
b & s . נניח שברגע מסוים אני רוצה לחשב את "המחיר התיאורטי" של אופציה כלשהיא. אני ניגש לנוסחה ומציב את הנתונים הנדרשים. אמנם כלל לא ראינו את הנוסחה, אך אין זה משנה כרגע – בואו ונדמיין שיש בידינו את הנוסחה ואנו צריכים להציב אליה את הנתונים (בפועל – אנחנו באמת לא רואים את הנוסחה…כל תוכנה של מחירים בבורסה כבר עושה בשבילנו את החישוב הזה, ויש היום הרבה אתרים באינטרנט שפשוט מכניסים את הנתונים ובלחיצת עכבר מקבלים את התשובה). נניח גם שבמקום בו עלינו להציב את סטיית התקן של המדד הצבנו 20 . לאחר החישוב מתקבל שהמחיר התיאורטי הינו 1000 ש"ח (לצורך הדוגמה).
אבל, שוד ושבר ! המחיר בו נסחרת האופציה ברגע זה הוא רק 900 ש"ח ! (הדוגמה שבה השתמשנו בהתחלה)

עתה נשאל שאלה "הפוכה" (כמו בדוגמת הסטודנט) :
איזה מספר יש להציב בנוסחה עבור סטיית התקן (במקום המספר 20 שהצבנו קודם), כדי שהתוצאה של המחיר התיאורטי תהיה בדיוק 900 (המחיר הנסחר כרגע) ?
כלומר – כאשר הצבנו בסטיית התקן 20 , קיבלנו מחיר תיאורטי 1000 . כמה יש להציב כדי לקבל מחיר 900 (כל שאר הנתונים שהצבנו נשארים אותו הדבר) ?
כדי לענות, אפשר (כמו בדוגמת הסטודנט) לנחש, או להתחיל ולהציב מספרים שונים עד שייצא 900 . אפשר גם לפתור זאת בדרך מתמטית. טוב, אני אגלה לכם עכשיו שהתשובה היא שיש להציב 16 . כלומר – אם נציב בנוסחה בסטיית התקן 16 (כל שאר הנתונים נשארים) ייצא שהמחיר התיאורטי הוא בדיוק 900 .
במקרה כזה אנו אומרים שסטיית התקן הגלומה באופציה זו היא 16 . כלומר – שאם נציב בנוסחה 16 במקום הסטייה האמיתית (שהיא 20 ) נקבל תוצאה זהה למחיר הנסחר כרגע.
לסיכום – סטיית תקן גלומה היא מספר, שאם נציב אותו בנוסחת
b & s במקום סטיית התקן האמיתית של המדד, נקבל תוצאה הזהה למחיר האופציה שנסחר ברגע זה.

הערה קטנה : כדי לחשב את סטיית התקן הגלומה, מישהו יכול לחשוב (כמו בדוגמת הסטודנט) להציב בנוסחה
x במקום סטיית התקן, ולבודד אותה באמצעות משוואה. יש לציין שאין שום דרך מתמטית ישירה לבודד גודל זה מהמשוואה, והכלים שבהם משתמשים לצורך כך הם שיטות קירוב מתקדמות (שיטת ניוטון-רפסון למשל ), שנלמדות בדרך-כלל רק במסגרת תואר ראשון במתמטיקה.

את הדוגמה שנתנו אפשר להכליל ולהגיד במילים פשוטות, שסטיית תקן גלומה באופציה היא פונקציה של המחיר הנסחר כרגע. כאשר המחיר גדל – הסטייה גדלה, וכשהמחיר קטן – הסטייה קטנה אף היא. שהרי כל שאר הגורמים בנוסחה הם קבועים ברגע זה (סוג האופציה, הריבית, הזמן לפקיעה והמדד). ניתן אף להוכיח את זה באופן מתמטי (לא נעשה זאת כרגע).
מכאן הכלל ששומעים הרבה, שסטיות קטנות (מחיר נמוך) מעודדות קניה וסטיות גדולות – כתיבה.

אם כך – יכול מישהו לבוא ולהגיד – בשביל מה היינו צריכים את כל סטיית התקן הזו ? מספיק להתבונן על המחיר התיאורטי ולראות אם הוא גדול או קטן מידי !

דבר ראשון – יש בזה משהו…אבל מי שרוצה לחדד את יכולת ההחלטה שלו, מומלץ שיקרא גם את השורות הבאות (הרי ראינו שהשיקול לקנות ב 900 ש"ח לא היה פשוט כל כך…). ניתן עכשיו ניסוח קצת יותר מדויק לעניין השימוש בסטיית התקן הגלומה :

אם סטיית התקן הגלומה קטנה יותר מגודל "סביר" של סטיית התקן (מיד אסביר מה זה "סביר") – המחיר הנסחר יהיה נמוך מהמחיר התיאורטי, דבר שיעודד קנייה (וההפך - אם היא גדולה יותר מגודל "סביר" – הדבר יעודד כתיבה).

ההבדל היחיד בין ניסוח זה לקודמו הוא, שבמקום להשוות בצורה "עיוורת" לסטיית התקן הנוכחית של המדד, אנו משווים ל"גודל סביר" שלה. הסיבה היא, שסטיית התקן של המדד היא היסטורית . כפי שהסברנו בסקירה הקודמת – היא מבטאת פיזור שהתרחש עד היום. שם היה לנו ג´יני שהבטיח לנו הבטחות על גודלה, אבל בחיים אין ג´יני ואין נביאים. מי ערב לנו שבימים הקרובים סטיית התקן הזו לא תשתנה ?
מכאן הצורך להשוות לגודל סביר של סטיית התקן בעתיד הקרוב. אבל מה זה גודל "סביר " ?
טוב, רק על השאלה הזו אפשר לכתוב סקירה נפרדת, ארוכה ויסודית… בשלב זה נסתפק בעובדה שערך זה קשור מאוד לתקופה בה אנו נמצאים. למשל, בשבועות האחרונים היו שחקני אופציות רבים שהשתמשו בסטיית תקן "סבירה" ככזו הנמצאת (בערך) בין 21 לבין 28 אחוזים. אם היא שווה למשל מעל ל 30 אחוזים, היא נחשבת גדולה יחסית. זו התייחסות שהוכיחה את עצמה בתקופה האחרונה, אבל בקלות תמצאו גם כאלה שיכמתו את זה אחרת. קיימות היום תוכנות מחשב שכל עיסוקן ב"ניבוי" של סטיות תקן אלה כדי לקבל סטיות גלומות מדויקות יותר.

אבל בין אם תחליטו מהיום להשוות את סטיית התקן הגלומה לזו של המדד – או בין אם לכלל של 21 – 28 , או לכל תחום אחר, חשוב לזכור שזהו רק אחד מהשיקולים. חשוב מאוד, לבדוק גם את שאר השיקולים : מבט לעבר סטיית התקן של המדד (הסקירה הקודמת), השוואה לרמה הממוצעת של סטיות התקן הגלומות בתקופה האחרונה, אופרטורים אחרים (יחס פוט לקול, פוזיציות פתוחות ועוד), ולא בושה גם להתחשב בכיוון הצפוי (על סמך ניתוח כלכלי או ניתוח טכני) ועוד.

זה אולי גם המקום לציין שיש היום ויכוח גדול סביב נוסחת
b & s ובדבר תקפותה. ציינתי קודם שקיימים היום גם מודלים אחרים. פה ושם תמצאו גם כאלה הטוענים ששיטה זו פשטה את הרגל. אבל כאן בדיוק נכנסות הסטיות "הגלומות" – ואפשר בעצם לראות בהן כמתקנות את הנוסחה ושופכות אור חדש על הכדאיות שבעסקה.


 


הסקירה נכתבה על ידי "האיש הטוב" אחד המשתתפים הקבועים בפורום ניתוח טכני ושוק ההון